מכתב הוקרה אישי

מכתב הוקרה אישי

מכתב הוקרה אישי

ד.  יקרה

אין במילון העברי- ואף לא במילונה של כל שפה שהיא- די מלים מדויקות לבטא באמצעותן את כל מה שאני חשה כלפייך.

ערב חג הפסח, הטבוע בחותם לבלוב, צמיחה והתחדשות, כאשר בחוץ צהוב וירוק חוגגים מול העיניים, אני רוצה לא רק לאחל לך את כל הטוב והיפה שאת ראויה להתברך בהם אלא גם להודות לך על הקשר רב השנים, שהוא כה משמעותי בחיי.

מעבר לידע, לכישורים וליכולות המקצועיים המוכחים שלך, כפסיכולוגית קלינית בכירה, ניחנת באישיות נעימה, כובשת, שכה קל לחבב ולהעריץ. בתבונה וברגישות השזורות אצלך זו בזו כשני סיבים של חוט שני  העובר לכך אורך הדרך את יודעת למצוא מסילות ללבי, נתיבות לנפשי. את יודעת להיות אשת מקצוע מדויקת וקפדנית ועם זה לשמש לי אם ואחות- רכה, חמה וחומלת.

את יודעת את נפשי על כל רבדיה. את יודעת לקרוא אותה כספר הפתוח. לא אחת אני חשה שאת מצויה בתוך תוכי, גם בנקבוביות התת-עוריות, זורמת בעורקיי, יודעת להבין לעומקם את המנגנונים הפסיכו פיזיולוגיים שלי. ולכן הפגישות אתך כה משמעותיות עבורי.

במשך  כל השנים את שומרת עליי כדי שלא אטעה, שלא אשגה, שלא אתעה בדרכים שאינן נכונות לי.

חרף אי הצלחתך "למשוך" אתי מהקשר הלא בריא שלי עם אמי, קיבלת בהבנה את העדר היכולת שלי להינתק ממנה, על אף ידיעת משמעות המשך הקשר והחשיפה המתמשכת לנזקים שהוא מעולל ומחולל.

המסע המשותף שלנו בנבכי נפשי ובמצולותיה מאפשר לי לערוך היכרות מעמיקה עם עצמי, לאתר את נקודות התורפה, את הבטן הרכה של הנפש, את המקומות שבהם הסדקים הופכים לשברים וצל הרים- להרים עצמם. במסע הזה אני תמיד חשה כי יש לי על מי לסמוך. כי יש לי במי לבטוח. כי את שומרת עליי ומובילה אותי על המקום הטוב, הבריא, המעשיר, המעניק כוח, הנותן השראה, המחזק אמונה.

את מחזקת ומייצבת את עמידתי על הקרקע במקום ובזמן שבו אני חשה אותה רועדת ונשמטת, שואבת אותי על לוע שחור שנפער כדי לקלוט אותי בתוכו. נכנסת ברגישות עילאית גם אל הקשיים שלי עם בן הזוג. מזדהה עם החלשות ועם החוזקות, תמיד זורמת, בפשטות ובטבעיות, לעולם שומרת ומקפידה על אתיקה מקצועית. תמיד מסייעת, תומכת. תמיד אתי ובשבילי.

הפגישות השבועיות הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת חיי. הן עירוי החמצן שאני כה זקוקה לו כדי לאפשר לנפש לנשום חופשי ונקי. את, גיצה יקרה, מהוו ה עבורי מצפן מנווט ועוגן מייצב. המשורר אלכסנדר פן כתב באחד משיריו "בכל פגישה מקרית פורחת איזו תכלת". גם הפגישות המתוכננות, הסדירות, פורחת תכלת. לא אחת. תפרחות- תפרחות של תכלת צלולה כצלילות שמים בלי עב, כמי נהר. כטוהר.

חיזקת אותי בתקופה שבה עבדתי כמנהלת גן ילדים,הערכת את השקעתי, שמחת כשזכיתי לשבח ולהצטיינות. קצרת אתי את פירות ההשקעה והיית אוזן קשבת לתינוי הצרות שלי… שיקפת את היותי אהובה ומוערכת, בעלת יכולת, עצמאית ויצירתית. היית תמונה הראי של הפוטנציאל המתממש בחלקו שלי ובפגישות אתך נטעת בי תקווה כי עדיין יש בי חלקים רדומים, לא מנוצלים, לא ממומשים. אני מאמינה שעודך מאמינה כי בכוחי וביכולתי לחיות חיים משמעותיים של עשייה ושמחת חיים גם כיום.

ואיך אוכל  לבטא את השיעור החשוב לאין שיעור שלמדתי ממך ביחסים עם ילדיי, באמונה שלך שאדע לעשות את הדבר הנכון, שלא אפגע בהם, שלא אזיק, שאאפשר להם לגדול בתחושה כי אהבתה הבלתי תלויה בדבר של אמם שמורה להם לבטח.

העצות הנבונות, המושכלות ובעיקר- המעשיות שאת מייעצת לי מאפשרות לי להבחין בין מה שחשוב לבין מה שפחות חשוב. ואת- מי כמוך- יודעת, שגם כאשר אני לא מצליחה ליישם את עצותייך, לאמץ אותם ולהטמיען באורח חיי , את מבינה אותי ומקבלת אותי כפי שאני, רחוקה מלהיות מושלמת.

חשוב לי שתדעי שאת מהווה עבור מקור בלתי נדלה של השראה ואמונה. מקצועית, דיסקרטית כנדרש, אתית כמתחייב, את הפכת זה מכבר לדמות המשמעותית בחיי.

הידיעה שנכונה לי פגישה שבועית אחת היא לא רק סימון קבוע ביומן. היא מנוע ומנוף אנרגטי ואמוני רב עצמה.

אילו מצאתי את המלים הנכונות, שייטיבו לדייק ולבטא את תחושותיי – מן הסתם המכתב הזה היה שונה. גם בהינתן מגבלה זו אני מבקשת לברך אותך ולהודות לך על כל מה שאת נותנת לי, בשפע ובנדיבות, במקצועיות ובאצילות נפש, בפשטותך הכובשת .

תודה על הזכות להכיר אותך. תודה גדולה על הזכות ליהנות מהשירות המקצועי המופלא שלך. תודה ענקית על כל המשמעות שאת מעניקה לחיי ומעשירה בכך אותם.

חג פסח שמח וכשר.

בהוקרה ובהערצה וברגשות רבים שאין להם שם אבל יש להם לב ענק,

ב.



נגישות